החלטה בתיק רע"א 7169/12

           לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטות ש' שטמר, ב' בר-זיווהשופט ד"ר ע' זרנקין) בע"א 34174-05-10 ובע"א 35452-05-10 מיום 7.8.2012, בו התקבל באופן חלקי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופט א' אליקים) בת"א 26057/99 ובת"א 7048/02 מיום 7.4.2010.

רקע עובדתי בתמצית והליכים קודמים

1.        בין המבקשים ואחותם לבין המשיבה 2, חברה קבלנית שאינה פעילה עוד, נכרת הסכם קומבינציה. מדובר בהסכם לבניית בניין מגורים במקרקעין שהיו בבעלותם של המבקשים ואחותם בחיפה. המבקשים ואחותם הגישו תביעות לבית משפט השלום בחיפה בטענות להפרת הסכם הקומבינציה, בין היתר, בשל אי מסירת הדירות במועד וליקויי בנייה כמו גם בשל טענות ועילות נוספות. התביעה הוגשה לא רק נגד החברה הקבלנית אלא גם נגד נתבעים נוספים, ביניהם המשיב 1, יצחק צולר (להלן: צולר) שהיה ממנהליה של החברה הקבלנית והחל משלב מסוים גם אחד מבעליה שהחזיק ב- 19% ממניותיה. לענייננו, רלבנטי מכתב ההתחייבות שנחתם על ידי צולר. בתביעות שהגישו המבקשים ואחותם לבית משפט השלום נטען כי מכתב ההתחייבות הוא כתב ערבות אישית עליו חתם צולר להבטחת התחייבויותיה של החברה הקבלנית כלפיהם. בית משפט השלום קיבל את טענתם זו של המבקשים. בין יתר הערעורים שהוגשו כנגד פסק דינו של בית משפט השלום הגיש צולר אף הוא ערעור. יצויין כי הערעור שהוגש מטעם צולר כנגד אחותם של המבקשים לא התברר לגופו שכן השניים הגיעו להסכם פשרה לפיו האחות תשיב לצולר 200,000 ש"ח מתוך הסכום שקיבלה ממנו על פי פסק דינו של בית משפט השלום.

2.        בית המשפט המחוזי דחה את רוב רובם של הערעורים שהוגשו על פסק דינו של בית משפט השלום למעט תיקונים מסויימים. יחד עם זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו של צולר. הנימוק לכך היה שאמנם פסק דינו של בית משפט השלום נסמך על ממצאי עובדה ומהימנות, אך לא כך לגבי מכתב ההתחייבות שבית משפט השלום קבע לגביו כי מדובר בערבות אישית של צולר על יסוד פרשנות המכתב. בית המשפט המחוזי קבע כי אין הוא מקבל את פרשנותו של בית משפט השלום לגבי מכתב ההתחייבות בהתחשב בנסיבות המקרה. בית המשפט המחוזי קבע כי במכתב ההתחייבות נקבע שצולר חב אישית לבניית הדירות ותו לא ולכן אין הוא חב בחובות אחרים של החברה הקבלנית בקשר עם הסכם הקומבינציה, ככל שאלו נוצרו לפני ההתחייבות או שהם אינם נוגעים להקמת הבניין, כמו השבת מחצית מהיטל ההשבחה.

           כנגד קבלת ערעורו של צולר מכוונת הבקשה שלפני.

תמצית נימוקי הבקשה

3.        המבקשים טוענים בבקשתם כי לא הייתה עילה להתערבותו של בית המשפט המחוזי בקביעותיו של בית משפט השלום בנוגע למאפייניו של מכתב ההתחייבות והיותו כתב ערבות אישית עליו חתם צולר. המבקשים טוענים כי קבלת הערעור נבעה למעשה מהתנהלות דיונית לקויה של צולר שאינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב של בעל דין. המבקשים מציינים כי צולר הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה להוספת עדות בערעור ואליה צירף תצהיר של עו"ד יהודה פלק, שייצג את המבקשים בקשר לחתימת הסכם הקומבנציה ואשר עימו הסתכסכו. המבקשים טוענים כי לבקשה לצירוף עדות צורף התצהיר המלא של עו"ד פלק מבלי שהוכנס למעטפה חתומה כמתחייב מההלכה הפסוקה ומהנחיית נשיא בית המשפט העליון. המבקשים טוענים כי הגם שבית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להוספת עדות הרי שתצהיר זה השפיע על המותב והביא לקבלת ערעורו של צולר.

דיון והכרעה

4.        לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להיזקק לתשובת המשיב.

5.        כידוע, אם אין מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מעניינם של בעלי הדין וכאשר לא נדרשת התערבותו של בית משפט לשם מניעת עיוות דין, לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי ב 1273-1271 (מהדורה חמש עשרה, 2007)]. מגבלה זו על היקף ההשגה הערעורית נועדה לאפשר ערעור ברשות בנסיבות המתאימות, אך בה בעת למנוע פגיעה בסופיות הדיון, בוודאות המשפטית וביעילות המערכתית [ראו: גיא שני "רשות לערער על בקשת הרשות לערער ('בגלגול שני')" עיוני משפט ל(1) 71, 78 (2006)]. משכך, האיזון הראוי מחייב כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן מקום בו הדיון בפני ערכאה שלישית יביאה לקידומה של סוגיה משפטית עקרונית מעבר למחלוקת הפרטנית שבין הצדדים, או כאשר עיוות הדין שיגרם לבעלי הדין, אם לא תינתן רשות ערעור, יהיה בלתי מתקבל על הדעת.

6.        מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים בהם תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" הניתנת במשורה. מדובר בבקשה המתמצה בדל"ת אמותיהם של הצדדים ואשר אינה מעוררת כל שאלה משפטית ודאי שלא עקרונית או ציבורית. הלכה למעשה מתמקדת הבקשה בפרשנותו של מכתב ההתחייבות והאם זה עולה כדי כתב ערבות אישית מצדו של צולר. אמנם הערכאות הקודמות הגיעו לתוצאות אחרות אך זאת לאור פרשנות מכתב ההתחייבות בשים לב לנסיבותיו הקונקרטיות של תיק זה ומשכך לא יהיה בדיון ב"גלגול שלישי" במאפייניו של מכתב ההתחייבות כדי לקדם את עניינם של בעלי דין פוטנציאליים. מעבר לכך, עצם העובדה כי הערכאות הקודמות הגיעו לתוצאות שונות אין בה כשלעצמה להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" [ראו למשל: החלטתה של השופטת ע' ארבל ברע"א 7652/06 ולפמן תעשיות בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (לא פורסם, 15.10.2006), פסקה 4; החלטתו של השופט א' רובינשטיין ברע"א 8343/08 סגל נ' קן התור הנדסה ובניין בע"מ (לא פורסם, 8.12.2008 ), פסקה ו']. זאת ועוד, לכאורה נהג צולר באופן שאינו מתיישב עם הדין ועם הנחיית נשיא בית המשפט העליון, אלא שנדמה כי הקשר בין התנהלותו זו לבין קבלת הערעור על ידי בית המשפט המחוזי קלוש, שכן בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לצירוף עדות בשלב הערעור שהתנהל לפניו ואף נימוקי קבלת ערעורו של צולר כלל לא נסמכו על האמור בתצהירו של עו"ד פלק. בנסיבות אלה סבורני כי דחיית הבקשה אף לא תגרום למבקשים עיוות דין.

7.        אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.

           ניתנה היום, ‏כ"ז בחשון התשע"ג (12.11.2012).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. צמ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 077-2703333 end_of_the_skype_highlighting ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

התקשר

שלח SMS